תנאים להתחלת טיפול


התנאים לקיום פגישה ראשונה עם אדם במצב הסתגרות, תלות וחוסר תפקוד מתרחשים כשמחלחלת ההבנה כי אי אפשר יותר להמשיך את המצב הקיים. רוב הסיכויים שיהיו אלה בני המשפחה שיבינו ראשונים כי חייבים לעשות מעשה. התנהגות חריגה של האדם המסתגר כמו פגיעה בעצמו, באחרים או ברכוש יכולה להוות טריגר לפנייה לעזרה. שינוי לרעה במצב הכלכלי של בני המשפחה - הסתגרות כרוכה פעמים רבות בתלות כלכלית מוחלטת של האדם בסובבים אותו ובהוצאות כספיות גבוהות - גם היא יכולה להאיץ את התהליך. גם שינוי במצב הבריאותי של אחד ההורים או האנשים הקרובים יכול להניע את השינוי, כשהם מבינים שלא יהיו שם תמיד כדי לתמוך.

הבשלה של פגישה טיפולית כזו היא תוצאה של תהליך מורכב וארוך. מצבי הסתגרות וחוסר תפקוד בדרך כלל מלווים ברגשות של ייאוש וערך עצמי נמוך, וחוסר אמון הולך וגדל מצד בני המשפחה של המסתגר בכוחותיו ויכולותיו, וגם ביכולתם לעזור לו. רגשות אלו מהדהדים במרחב הבית בין כל יושביו ומייצרים התנגדות והתרחקות. פעמים רבות בני המשפחה מעדיפים לא להתמודד עם הקושי הזה ומקווים שהמצב ישתנה מעצמו. לעיתים זה אכן קורה, אולם ברוב המקרים ככל שהזמן עובר הקשיים הולכים ומתעצמים.

התהליך הטיפולי שמוביל ליציאה מההסתגרות, לשיפור בתפקוד ולביסוס עצמאות יכול להיות ארוך. המנוע המרכזי של תהליך זה הוא הקשר שנוצר בין המטפל למטופל ומעורבות תמידית של הסביבה הקרובה בתהליך, ובמיוחד בני המשפחה. הקשר של המטפל והמטופל משמש לבנייה הדרגתית ועדינה של תקווה, וליצירת מוטיבציה פנימית לשינוי. לכן, הפגישות ייערכו במקום שיבחר המטופל ויושם בהן הדגש על ביסוס סביבה בטוחה ומעוררת עניין על מנת להבטיח שהתהליך יהפוך להיות חלק מהשגרה ולא ייתפס כאיום. המעורבות של בני המשפחה נועדה לייצר מציאות חיצונית תומכת ומניעה לפעולה, ומציאות פנימית של שותפות. כפי שלמשפחה או לחברים יש חלק בתלות שמפתח בהם המטופל ובהימשכות ההסתגרות, יש להם גם חלק חשוב ביציאה ממנה.

אם אתם מכירים אנשים שנמצאים במצבי הסתגרות, תלות וחוסר תפקוד או שאתם מכירים בני משפחה וחברים של אנשים הנמצאים במצבים אלו, אתם מוזמנים להפנותם אליי.