לגדל חצילים זה קצת כמו לטפל באנשים


הנה שיח חצילים ששתלתי בעונה הקודמת בגינה. בהתחלה הוא גדל יפה והיה נראה שהוא ייתן הרבה יבול. העלים גדלו והופיעה פריחה. הכל היה נראה טוב. חלק מהפרחים הפכו לחצילים וכמה מהם התפתחו לחצילים יפים. שמחנו מאד במה שיש.

כשנגמרה עונת הקיץ התחלנו להכין את הגינה לעונת החורף. מכיוון שחציל הוא שיח רב-עונתי והוא היה נראה חזק, החלטנו לא לעקור אותו ולהשאיר אותו בגינה לעונה הבאה. כשהימים התחילו להתחמם אחרי החורף, השיח שוב הוציא הרבה פרחים חדשים והיה נראה מבטיח. הפרחים התפתחו לחצילים קטנים והכל רמז על כך שיהיה הרבה יבול. שמחנו מאד והתחלנו לתכנן ארוחות חצילים רבות.

ואז, החצילים לא התפתחו. הם נשארו קטנים והחלו להצהיב. זה היה מאד מתסכל. התייעצתי בפייסבוק עם קבוצת הגינון והיו שאמרו לי לעקור: השיח חולה ולא ייצאו ממנו כבר חצילים טובים, הם קבעו.

מכיוון שעונת השתילות הייתה עוד בעיצומה, כל מקום בגינה הקטנה הוא יקר וכל גידול צורך מים, חשבנו לעקור את השיח ולשתול במקומו חדש. הסתכלתי על השיח ושאלתי את עצמי אם זה מה שאני באמת רוצה לעשות. אפסה התקווה שהחצילים הצהובים יתפתחו ויהפכו לסגולים, אולם לא יכולתי להתעלם מהפריחה הרבה שהייתה לו, והעלים היפים שלו. חשבתי שאם אני לא מחשיב את החצילים, השיח עצמו נראה חזק ויפה. חשבתי גם שהתנאים הדרושים לו מתקיימים: הוא מקבל הרבה שמש, הקרקע מדושנת היטב, והמים ניתנים במידה הנכונה. גם אם כרגע הוא לא מביא לנו חצילים יפים אולי שווה לתת לו עוד צ'אנס.

החלטתי לגזום את החצילים הצהובים ועוד כמה ענפים שהיו נראים חלשים, ולראות מה יקרה. ואז, התחילו להופיע מהפרחים חצילונים קטנים וסגלגלים. זה היה מאד משמח, אבל לא הייתי בטוח אם הם ייעצרו בשלב מוקדם ויצהיבו, או שימשיכו להתפתח.

ואז, הם פשוט המשיכו להתפתח :